מאת: אראל
איכה ב14: "
נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל, וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב שביתך[שְׁבוּתֵךְ]; וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים.
"
נביאייך , ירושלים, חזו לך חזונות של שווא (שקר) ותפל (דברים חסרי-טעם), ולא התייחסו לעיקר - לא גילו לך פרטים על עוונך , שיביאו אותך לתקן את עוונך ולהשיב את שבותך - להחזיר את מצבך לקדמותו; במקום זה, הם חזו לך משאות (נבואות) של שווא (שקר) ומדוחים - שהדיחו אותך מדרך היושר.
תוך כדי הקינה על החורבן, המחבר מקונן גם על הסיבות שהביאו לחורבן. אחת הסיבות היא נביאי השקר. תפקידם של נביאים הוא להוכיח את האומה על עוונותיה. הדבר חשוב במיוחד כשהאומה נמצאת בצרה. הצרה נובעת מעוונות, ותפקיד הנביאים הוא לגלות מה הם העוונות, כדי שהאומה תדע לתקן אותם, וכך תשוב למצבה הטוב. אולם נביאי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן לא עשו כך:
גם היום, כשמדינת ישראל נמצאת בצרה גדולה, ישנם "נביאים" האומרים שהכל יהיה טוב, וכן "נביאים" המציעים תיקונים שטחיים. אבל מי יידע לגלות לנו את עיקר העוון שבגללו אנחנו סובלים? מי יעזור לנו לתקן ולהשיב את שביתנו?
שווא נרדף לשקר. למשל בעשרת הדיברות נאמר ב
שמות כ12: "
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ
עֵד שָׁקֶר
", ובפסוק המקביל ב
דברים ה16: "
וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד
שָׁוְא
".
תפל = "
דברים שאין בהם טעם
"
(
רש"י) , כמו ב
איוב ו6: "
הֲיֵאָכֵל
תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח
"
(
אבן עזרא) . וכאן הכוונה לדברים ריקים וחסרי-תועלת, גם אם אינם דברי-שקר.
1. התרגום הארמי תרגם מלשון חזרה
בתשובה - "
לאהדרותך בתיובתא
"; הנביאים לא גילו את עוונך ולא ניסו להחזיר אותך בתשובה. ורש"י פירש מלשון
שובבות - "
לישר משובותיך, לשון שובבה, שובבים (
ישעיהו נו), וילך שובב
"
(
רש"י) , והרעיון דומה: הנביאים לא עזרו לך לתקן את השובבות שלך.
2. הביטוי להשיב שבותך יכול לתאר את חזונות השווא שניבאו הנביאים: אחרי הגלות החלקית בימי יהויכין מלך יהודה, הם ניבאו שה' ישיב את שבות הגולים בקרוב; כתוצאה מכך, עם ישראל לא חזר בתשובה, ותוך 11 שנה באה הגלות הסופית בימי צדקיהו (ע"פ ר' משה אלשיך) . לפי פירוש זה יש לקרוא את הפסוק בשינוי סדר המילים: "נביאייך חזו לך שווא ותפל להשיב שבותך, ולא גילו על עוונך" (ע"פ ר' אלחנן סמט, עיונים בספר תהלים, עמ' 386 הערה 43 א) .
3. ולענ"ד, הביטוי להשיב שבותך מתאר את התפקיד שהנביאים היו צריכים למלא, ולא מילאו: אילו הנביאים היו מגלים על עוונך, היית יכולה לתקן אותם, ואז ה' היה משיב את שבותך... אבל זה לא קרה.
משא הוא
נאום רציני ו'כבד'.
משאות שווא הם נאומים הנראים רציניים וכבדים, כדברי נבואה, אבל למעשה הם שקריים.
מדוחים - מלשון הדחה לעבודה זרה,
דברים יג14: "
יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ
וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם
". הנביאים חזו לכם חזונות שמטרתם להדיח אתכם לעבודה זרה.
כבר נאמר בתחילת הפסוק שהנביאים "חזו שווא ותפל"; מה מוסיף המשפט "ויחזו לך משאות שווא ומדוחים"? : "
עניין הפסוק וכוונתו יובן עפ"י מה דכתיב באחאב
(
מלכים א כב): "
ותצא הרוח מלפני ה' ויאמר אני אפתנו ". והענין הוא, שהיה מדה כנגד מדה, ובמדה שאדם מודד מודדין לו, דכל נביאיהם נבאו שקר, והחזיקו ידי עושי רשעה במה שהכעיסו את השם במעשיהם הרעים בהבליהם ובפסילי הנכר, זולתי אחיה השילוני שהוכיח לירבעם על עבדו עבודת גילולים, וניבא על עצמותיו שיושלכו לחוצות, ולא השגיח בו; וכן אליהו לאחאב, שקראו
(
מלכים א יח): "
עוכר ישראל ". וזולתם לא היה נביא אחד מדבר בתומו, רק דברים כזובים ושקרים. לכן הקב"ה שלח להם לתקלה
ג"כ במדה זו, "
ותצא הרוח מלפני ה' " וכו'. ו
ז"ש הנביא
נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך , רק הם חזקו דרכך העיקש, ולכך מכ"מ הוא
ויחזו לך משאות שוא ומדוחים מן הקב"ה לפתותך ולהרוס אותך
."
(
יונתן אייבשיץ, אלון בכות) .
"
נביאיך חזו לך שוא ותפל וכו' עניין הפסוק וכוונתו יובן על-פי מה דכתיב באחאב "ותצא הרוח מלפני ה' ויאמר אני אפתנו". והענין הוא, שהיה מדה כנגד מדה ובמדה שאדם מודד מודדין לו דכל נביאיהם נבאו שקר והחזיקו ידי עושי רשעה במה שהכעיסו את השם במעשיהם הרעים בהבליהם ובפסילי הנכר זולתי אחיה השילוני שהוכיח לירבעם על עבדו ע"ג וניבא על עצמותיו שיושלכו לחוצות ולא השגיח בו וכן אליהו לאחאב שקראו עוכר ישראל. וזולתם לא היה נביא אחד מדבר בתומו רק דברים כזובים ושקרים לכן הקב"ה שלח להם לתקלה ג"כ במדה זו ותצא הרוח מלפני ה' וכו'. וז"ש הנביא נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך רק הם חזקו דרכך העיקש ולכך מכ"מ הוא ויחזו לך משאות שוא ומדוחים מן הקב"ה לפתותך ולהרוס אותך וק"ל:
"