קוד: שבות= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
המילה
שבות או
שבית מופיעה בתנ"ך פעמים רבות, בעיקר בסמיכות לפועל
שוב ובהקשר של קיבוץ גלויות:
וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה"
וְשַׁבְתִּי אֶת שביתכם[שְׁבוּתְכֶם], וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם"
וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר ה'; וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם, וִירֵשׁוּהָ"
וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן , אֶת שבית[שְׁבוּת] סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ, וְאֶת שבית[שְׁבוּת] שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ, ושבית[וּשְׁבוּת] שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה"
וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה, עֲלֵיהֶם יִרְעוּן, בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן; כִּי יִפְקְדֵם ה' אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב שבותם[שְׁבִיתָם]"
המפרשים פירשוה בכמה דרכים
(ראו אלחנן סמט, עיונים במזמורי תהלים, מזמור קכו, עמ' 382) :
1. מהשורש
שבה =
שבי
(ע"פ התרגומים הארמיים, רש"י ורד"ק) . והביטוי "
שב את
שבות " עניינו שחרור השבויים והחזרתם לביתם. בני ישראל בגלותם הם שבויים של הגויים; ה' משחרר אותם משביים ומחזירם לארץ ישראל,
ירמיהו ל10: "
כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ
שִׁבְיָם ;
וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד
".
אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן", שם ברור שהמילה שבית עניינה שבי.
2. מהשורש
ישב :
"
ומשקל "-וּת" יבוא בשם מופשט גם מבלעדי נחי ל=ה, כמו "ילדות", "בחרות", "שחרות". וכאן חסרה ה[אות] י', כדרך נחי פ=י. וכן פירש רש"י דה"ב כו "בראות" משורש ירא, על משקל "-וּת". וענינו ישוב. וע' בסמוך פירוש רש"י יחזקאל טז. וזהו טעם שינוי הקרי "שבות" מ"שבית" איוב מב, ודברי הראב"ע שם נעלמו ממני. וכן כל החילופים מכתיב לקרי בענין שבית ושבות, דוק ותשכח.
"
(שבי"ל, קונקורדנציה, שורש
ישב,
המילה
שבוּת
) . והביטוי "
שב את
שבות " עניינו החזרת העם לשבת בארצו וליישב אותה.
הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב, וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם; וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ, וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב", וכן עמוס ט14: "
וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם".
3. מהשורש
שוב . כמו שמהפועל "מלך" מגיע השם "מלכות", כך מהפועל "שב" מגיע השם "שבות". והביטוי "
שב את
שבות " עניינו החזרת העם או האדם למצבו הראשון. השימוש הכפול בפועל "שוב" בא לשם הכפלה וחיזוק, כמו ב
מלכים ב ה11: "
וַיֹּאמֶר 'הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי
יֵצֵא יָצוֹא '
", וכמו בפעלים המרובעים כגון "רברב", "גלגל"
(פרופ' טור-סיני, הערות העורך למילון בן יהודה, ערך "שבות", הערה 1, עמ' 6828) , מעין הכפלת האות ב' ב
יחזקאל לח8: "
אֶל אֶרֶץ
מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב, מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל
". והוא מציין שיקום לאחר הרס וחורבן
(אלחנן סמט, עיונים במזמורי תהלים, מזמור קכו, עמ' 386) .
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים", שם מופיע הביטוי "שב את שיבת" במקביל לביטוי "שב את שבית" ( תהלים קכו4: "
שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו[שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב" ( פירוט)), וברור שהמילה "שיבת" היא מהשורש "שוב" (ע"פ שד"ל על ירמיהטו כט14) .
וה' שָׁב אֶת שבית[שְׁבוּת] אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ, וַיֹּסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה" ( פירוט), שם הכוונה שאיוב חזר למצבו הראשון - הרי איוב לא נפל בשבי ולא יצא לגלות (אמנם חלק מרכושו של איוב נפל בשבי, כמו הבקר והאתונות, איוב א15: "
וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם", והגמלים, איוב א17: "
כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם" ( פירוט)).
עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתָם : יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ" ( פירוט)
שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ... כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם נְאֻם ה'"
וַהֲשִׁבֹתִי אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל, וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה"
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה... כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר ה'"
גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי... כִּי אשוב[אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים"
וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת מוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם ה'"
וְאַחֲרֵי כֵן אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת בְּנֵי עַמּוֹן נְאֻם ה'"
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אשוב[אָשִׁיב] אֶת שבית[שְׁבוּת] עֵילָם נְאֻם ה'
וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם, וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם, וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה"
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה': עַתָּה אָשִׁיב אֶת שבית[שְׁבוּת] יַעֲקֹב, וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי"
גַּם יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ, בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי"
כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, אֲשֶׁר אשוב[אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים"
בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר ה'"
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל"
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל"
רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ, שַׁבְתָּ שבות[שְׁבִית] יַעֲקֹב"
שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו[שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב" ( פירוט)
נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל, וְלֹא גִלּוּ עַל עונך לְהָשִׁיב שביתך[שְׁבוּתֵךְ], וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים" ( פירוט).